יוקר המחיה מורגש, הכל עולה, ממחירי הדיור ועד הקניות בסופר. הדאגה לעתיד ולרווחה כלכלית פוגשת גם את מי שמצליח לסגור את החודש, אך רוצה להרפות ולנשום מעט מהלחץ התמידי והיומיומי 

אז מה עושים? 
1. ראשית נושא המודעות:
נושא זה הוא הנושא הכי חשוב והוא הבסיס בתחום כלכלת המשפחה, וילווה אותנו לכל אורך המאמר. רוב הכסף שלנו הולך לנו לאיבוד ואנחנו אפילו לא יודעים לכמת את זה.
במילים פשוטות אנחנו חייבים להיות כל הזמן עם יד על הדופק ולדעת מראש כמה אנחנו מוציאים בכל חודש. אפשר להסתכל על הרכישות שעשינו בשנים קודמות או לשבת לכתוב מראש את הרכישות הגדולות הצפויות, אין צורך לרדת לרמת ה”שקל”, פשוט לרשום הערכה אמיתית ומדויקת ככל האפשר.
לאחר שישבנו וכתבנו הכל אנחנו כבר במקום יותר טוב כי יש לנו תמונת ראי על כמות ההוצאות ובמידה והן גדולות עלינו – אנחנו עולים על כך בשלב זה

2. לחלק את הרשימה להוצאות:
שהן מבחינתנו חובה ולהוצאות שהן מבחינתנו רשות, ועל כל הוצאה לרשום בעמודה מחיר מינימלי ובעמודה נוספת מחיר מקסימלי (לדוגמא – קניות / 2,000 ₪ / 3.500 ₪ )

3. עושים שורת סיכום:
וכך יש לנו סדר גודל עלויות הכרחיות שנותנת לנו אומדן כמה כסף אנחנו יכולים להקציב לעמודת ה”רשות” ומה שנותר זה לבחור מה אנחנו בוחרים מעמודת הרשות או ליתר דיוק – על מה אנחנו הולכים לוותר ולדחות את הרכישה לפעם אחרת או להסתפק במוצר זול יותר (אמא שלכם תשמח גם אם תקבל מתנה לחג עוד מפה לבנה ב100 ₪, זה מה יש.)

ומה עושים אם אנחנו מגלים לחרדתנו שההוצאות כה גבוהות ולא נערכנו לכך, וגם ככה אנחנו במינוס והבנקאי הנחמד החליט לעשות חסד ולהציע לנו הלוואה נוספת? מתוך נכונות שלו לעזור לנו? (לא באמת..) 
אז מה שלצערי אנשים עושים, בצדק או שלא בצדק, זה לשים פלסטר ולקחת הלוואה. 
וזה לא נכון לעשות.
מכיוון שמי שלקח הלוואה פעם אחת, יקח עוד הלוואה ואח”כ עוד אחת ועוד אחת יותר גדולה שתכסה לו את כל ההלוואות יחד וגם תסגור את המינוס. ואם כבר הגענו ל170 אלף שקל הלוואות אז בוא נחליף כבר את הרכב וניקח עוד 30 אלף על הדרך. ואז יום אחד הבנק סוגר את הברז, דירוג האשראי יורד וכבר לא מאשרים עוד הלוואה, ולא עומדים בהחזרים החודשיים, וההמשך ידוע וברור לכולם, לצערי אני רואה את זה כל הזמן מלקוחות שפונים אלי במצב הזה ומבקשים איחוד הלוואות

לגישתי, הלוואה לוקחים רק כשלא צריכים, אבל זה כבר נושא אחר, מי שהבין הבין.

אז מה כן? טוב ששאלתם..

4. העדיפות הרצויה היא כמובן כמו שכתבנו לעיל להתנהל בחכמה, ולהיות מחושבים כפי שהרחבנו לעיל. אך לעיתים, ובקהילה שלנו זה שכיח ונפוץ מאוד, יש תקופות קשות בהן אנחנו לא גומרים את החודש, אם זה בתקופת גיבוש ההסכם, או סתם כי הגרוש החליט פתאום שלא בא לו לשלם מזונות ולעיתים גם יכולת ההשתכרות שלנו היא מאוד נמוכה ביחס לאילוצי הוצאות שלגיטימים מאוד בניהול משק בית לבד.
במקרים כאלו, פלסטר לא יעזור.
כאן נדרש תכנון רציני ומעמיק כולל ניתוח כלכלי רוחבי של כל הנכסים הפיננסיים שלנו, קופות גמל, קרן השתלמות, נכס בבעלותנו, כספים צפויים ממכירת הנכס לגרוש ועוד

5.במקרים מהסוג הזה ניתן לבנות תכנית מקיפה, ולתכנן מראש 5 שנים קדימה, ולקחת בחשבון מההיבט הפיננסי את כל ההוצאות הצפויות. בעזרת תכנית כזאת ניתן למצוא פתרונות יצירתיים לטווח הארוך שיאפשרו לנו לנהל תקציב מאוזן לאורך זמן

כמומחה משכנתאות ומתכנן פיננסי, אני משתמש במשכנתא באופן כזה שמאפשר למשפחה לנהל תזרים מזומנים נכון, עם החזרים חודשיים שמתאימים לה. 
אז שנתאם לכוס קפה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם